<h1>ספר התדיר סימן נ'</h1>
<h2>דף עה:</h2>
כשם שהאיש והאשה צריכין חפיפה קודם טבילה, ואם לא עשאוה לא עלתה להם טבילה, כך הכלים צריכים להעביר חלודתם קודם טבילה וזו היא חפיפתן. ואם לא העביר חלודתם לא עלתה להם טבילה. ואלו הם הכלים הצריכים טבילה, כלי מתכת וכלי זכוכית הנלקחים מן הגוי, בין חדשים בין ישנים, לאחר שהגעילן והכשירן. אבל אם הטבילן קודם הגעלה נראה שלא עלתה להם טבילה אם הם ישנים. וחדשים דיין הדחה וטבילה מאחר שאין בהם חלודה. ואפילו אם עשה האומן כלי של מתכת לשמו של ישראל צריכים טבילה. ויש אומרים שאפילו של ישראל ונתנו לגוי לעשות בו שום תיקון, לדברי האומר [קידושין מ"ח ע"ב] [אומן] קונה בשבח כלי, קנאו הגוי בשכרו וצריך טבילה אלא אם כן קדם ישראל ונתן לגוי שכרו עד שלא עשה בו מלאכה. ואם הגוי הוסיף בו מתכת לדברי הכל צריכין טבילה. וכלי אבנים וכלי מרמורא וכלי חרס ששופין אותו באבר כולן צריכין טבילה. וכלי חרס וכלי אבנים וכלי שווים לכלי עץ וכלי עצם. וכן אם יש בהם קצת מתכת, כגון רחיים של פלפלין שקובעין בו חריצי ברזל, וכן קערות וקיתוניות של חרס ששועין אותן באבר, כולן צריכין טבילה. וכל הכלים שצריכים הגעלה וטבילה משום [במדבר ל"א], "כל דבר אשר יבא באש וגו' וכל אשר לא יבא באש וגו"', לא אמרו אלא כשהיו מתחילה של גוי או שעשה הגוי בהן מלאכה ועכשיו הן של ישראל. אבל אם הן של גוי והן שאולין או ממושכנין ביד ישראל אינם צריכים טבילה עד שישתקעו בידו. אך אינו רשאי ליהנות בהן אלא אם כן יגעילם ויטבילם. וגם הכלים צריכים שיהיו משוקעים במים בשעת טבילה כדין האדם. ועל טבילת האדם מברכים אקב"ו על הטבילה. אבל על הכלים מברכים על טבילת כלים. וכל המצות מברכין עליהן עובר לעשייתן חוץ מטבילת הגר שאינו ראוי לברך עד שיטבול ויטהר. ה' יקיים בנו מקרא שכתוב [יחזקאל ל"ו] וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.
